אבו אל היג'א נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

רקע והבקשה שלפניי

לפני בקשת הנתבעת לפסול את חוות הדעת של המומחה מטעם בי המשפט ד"ר מיכאל טנצמן.

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 6.4.2009. הנתבעת הייתה בזמן אירוע התאונה המבטחת של הרכב בביטוח חובה ונתבעה בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

ביום 6.3.2012 מיניתי מטעם בית המשפט את ד"ר מיכאל טנצמן כמומחה רפואי בשטח האורטופדי.

בחוות דעתו שניתנה ביום 10.5.2012 קבע ד"ר טנצמן כי לא נותרה כל נכות בשטח האורטפדי בצוואר מאחר ולא נמצאה מגבלה כלשהי או חסר נוירולוגי, לא נותרה נכות בעמוד שידרה מותני בשל העדר מגבלה מה עוד שלתובע עבר עשיר באיבר זה. באשר לגפה שמאלית עליונה לא היה בסמוך לאחר אירוע התאונה עדות לפגיעה כלשהי ורק בסוף שנת 2010 קיים תיעוד על כאבים, חולשה וכבדות בגפה זו אשר החמירו בהדרגה. רופא אורטופד העלה חשד לקיום תסמונת CRPS בגפה זו. לסיכום ד"ר טנצמן קובע כי לא מצא כל סימוין לבעיה אורגנית בגפה שמאלית. מדובר בתסמונת פונקציונאלית שהתפתחה כשנה וחצי לאחר התאונה.

התובע שיגר למומחה שאלות הבהרה. בהחלטתי מיום 22.4.2013, בה התרתי משלוח שאלות הבהרה, הנחיתי את המומחה להשיב לידי בא כח התובע את פרוטוקול המוסד לביטוח לאומי ענף נכות כללי שהומצא במסגרת שאלות ההבהרה ובנוסף הוריתי לו שלא להשיב לשאלות ההבהרה העוסקות בקביעת ועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי.

בתשובות לשאלות ההבהרה השיב המומחה כדלקמן:

"ציינתי גם בבדיקה הקלינית כי לא מצאתי סימנים אופייניים ל- CRPS כגון הפרעות בתשעורת, שינויים אופייניים בעור. גם לא בוצע כל מיפוי עצם אשר יכול לתת ממצאים האופייניים ל- CRPS. מנגד בעת כתיבת התשובות לשאלות ההבהרה עמדו לנגד עיני חוות דעת של המל"ל בה נפסקו 10%...נכות בגין CRPS...חרף כל זאת ולאחר שיקול דעת מעמיק ומחשבה מרובה אני מקבל את פסיקת המל"ל וקובע כאן כי יש מקום להענקת 10%...נכות בגין הגפה השמאלית העליונה בחשד ל- CRPS בנסיגה לפי סעיף 35 1 ב לפי קובץ המל"ל."

לאור זאת עותרת הנתבעת לפסילת חוות דעת המומחה תוך שהיא טוענת שלא רק שהמומחה נחשף לעמדת ועדת המל"ל, אלא הוא מתחבט בינה לבין עמדתו הראשונית ולבסוף הוא מחליט לאמץ את עמדת המל"ל.

התובע טוען בתגובה כי הרקע לקביעה האחרונה של המומחה הוא לא קביעת המל"ל אלא המסמכים הרפואיים שעמדו לפניו. הרקע לקביעת הנכות הוא קביעת הרופאים המטפלים וקביעת המל"ל לא צמחה יש מאין. לכן גם ללא קביעת המל"ל היה המומחה מגיע לאותה תוצאה על סמך התיעוד הרפואי. הנתבעת יכלה לפנות למומחה בשאלות הבהרה ולבדוק אם הבסיס לקביעתו הייתה קביעת המל"ל אך משלא עשתה כן אין מקום לפסול את חוות הדעת.

דיון והכרעה

.השאלה הניצבת לפני והיא האם הצגת מסמך האסור בהצגה גוררת פסילת חוות דעת נידונה בפסיקת בית משפט העליון. ברע"א 2667/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. ורדה בן יאיר ]פורסם בנבו] נקבע:

"עיינתי בכל המסמכים הרלבנטים ובהחלטות הערכאות הקודמות. הגעתי למסקנה, כי אין להתערב בהחלטה נשוא בקשה זו. כפי שהוברר, חוות הדעת שבמסמך לא השפיעה בנסיבות המקרה על דעתו של המומחה. וגם זאת, כבר נקבע לא אחת שאף אם הגיע לעיון מומחה מסמך אשר אסור בהצגה בפניו, לא בהכרח יביא הדבר לפסילתו."

השאלה הנשאלת האם קביעת המל"ל השפיעה על שיקול דעתו של המומחה? במקרה זה התשובה היא בחיוב. המומחה הן בחוות דעתו הראשונה והן בשאלות ההבהרה סבור כי אין כל ראיה אובייקטיבית לפיה התובע סובל מתסמונת CRPS. למרות הוא מצא לנכון לאמץ את קביעת המל"ל ללא שנתן לכך שום נימוק אובייקטיבי. לא אוכל לקבוע כי המומחה עשה כן על סמך המסמכים הרפואיים שכן הוא אינו אומר זאת. דווקא אמרותיו בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה הינן כי אין ראיה אובייקטיבית לקיום התסמונת.

בשים לב לכך שוכנעתי ברמת ודאו גבוה כי קביעת המומחה ושינוי דעתו כל כולה נסמכת על קביעת המוסד לביטוח לאומי, שקבעתי כי מדובר במסמך האסור בהצגה ואף הנחיתי את המומחה להחזירו לבא כח התובע ולהתעלם מכל השאלות העוסקות בקביעת המוסד לביטוח לאומי.

לאור זאת אין מנוס מפסילת חוות דעת המומחה ואני נעתר לבקשה ומורה על פסילתה.

התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 1500 ₪.

בנוסף אני ממנה מטעם בית המשפט מומחה אחר והחלטת מינוי תינתן בנפרד.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.